אני נכנסת לתוך בית של זוג צעיר עם שני ילדים.
במבט ראשון אני מצליחה להבין שמדובר באנשים צבעוניים, שמחים, דינאמים
שלא מפחדים מצבע...
ובכל זאת הם לא ממש ידעו איזה ציורי קיר הם רוצים.
חשבנו ביחד – איזה ציור קיר לחדר של הילדה, בת חמש אבל דעתנית מאוד ולילד הקטנטן והשובב. רצינו ציורים ש "יגדלו" איתם.
בסוף נפלה ההחלטה – לילדה ציורי פיות מנצנצות ולקטנצ'יק חווה עם חיות וטרקטורים.
אבל מה מיוחד פה? אתם מבינים, בציורי הקיר שאני מציירת, אני תמיד אוהבת להוסיף עוד משהו, איזה "טוויסט" שיהפוך את הציור למיוחד הרבה יותר.
הרי אף אחד לא אוהב להיות כמו כולם...
לפיות הוספתי מראות קטנות ואבני זכוכית, לגלגלים של הטרקטורים הוספתי טיח וצבע שאיתו צבעתי את האדמה הוספתי חול, כדי לתת טקסטורה עדינה...
הילדים אהבו.. כבר הפכנו להיות חברים בזמן שציירתי שם, ובין הפסקות קפה לעוגת גבינה נפלאה צץ פתאום רעיון: " למה שלא נמשיך ונעשה גם ציור קיר בחדר השינה? משהו שיתאים לוילון ולריהוט ולמצעים?"..
אז ציירתי משהו פחות צבעוני וקצת יותר בוגר שמתאים לצבעים בחדר.
אז זהו זה כל הכיף, אחרי שנפרדנו ידעתי שישארו להם ציורי קיר שאין לאף אחד אחר, ציורים קסומים שמתאימים רק להם...
הכיף שלי הוא אהבה אמיתית לצייר ו... עוגת גבינה נפלאה.
